את עדיין מרגישה נפוחה וממש מבולבלת מכל התהליך הזה שרגע אחד האת עם עובר בבטן ורגע לאחר מכן את עם תינוק צווח בידיים. האמת היא שלא מדובר ברגעים אלא בתקופה ארוכה של תשעה חודשים שלאחריה יש חיים שלמים לחלוק עם תינוק שילך ויגדל לו. אבל ככל שמדובר בחגיגות היום השמיני את לא ממש רואה סיבה למסיבה ברגע בו העיניים שלך מתמקדות במוהל שהגיע לערוך את טקס ברית המילה.
יכול להיות שבחרתם אולם לברית שמלא בהוד והדר וכל המנות פשוט מטריפות את בלוטות הטעם של כל האורחים, אבל לאמיתו של דבר הדבר היחידי שאת רואה הוא את המוהל מתקרב אל הרגע הזה של הברית, ותו לא. מה עושים? נושמים. יהיו עוד המוני רגעים לא פשוטים לעיכול כי ככה ילדים גדלים וככה הורים נעשים הורים. מה שבטוח הוא שהתיאבון של אף אחד מהאורחים לא התקלקל ושנייה לאחר מכן את כבר יכולה לחבק את התינוק שכבר נעשה חלק בלתי נפרד ממורשת יהודית חשובה ועתיקת יומין.